להכיר את הכניסות ההיסטוריות לעיר
שערי העיר העתיקה בירושלים הם הרבה יותר מנקודות מעבר בחומה. כל שער מחבר בין אזור אחר בירושלים לבין סמטאות העיר העתיקה, וכל אחד מהם נושא עמו סיפור היסטורי, אדריכלי ותרבותי משלו. למטיילים, היכרות עם השערים יכולה גם לעזור לבחור את נקודת הכניסה המתאימה לפי האתרים שבהם רוצים לבקר.
בחומות העיר העתיקה מוכרים שמונה שערים מרכזיים. שבעה מהם משמשים כיום למעבר, בעוד שער הרחמים שבחומה המזרחית אטום. מרבית החומות והשערים המוכרים כיום קשורים למפעל הבנייה העות'מאני של המאה ה-16 בימי הסולטאן סולימאן המפואר.
למה שערי העיר העתיקה בירושלים חשובים כל כך?
במשך מאות שנים, החומות והשערים הגדירו את גבולות ירושלים הבנויה. לפני התרחבות העיר מחוץ לחומות, הכניסה אל ירושלים והיציאה ממנה התבצעו דרך שערים ששימשו למעבר תושבים, סוחרים, עולי רגל ואנשי ממשל.
מיקומו של כל שער לא היה מקרי. חלק מהשערים פנו לדרכים שהובילו לערים ואזורים מרכזיים, ואחרים סיפקו גישה לרבעים, לאתרים קדושים ולמוקדי מסחר.
גם כיום השער שבו בוחרים להיכנס משפיע על חוויית הביקור. שער יפו מתאים במיוחד למגיעים מכיוון ממילא ומרכז העיר, שער שכם מוביל ישירות אל אזור הרובע המוסלמי, ושער האשפות הוא אחת הכניסות הנוחות ביותר למי שמבקש להגיע לאזור הכותל המערבי והגן הארכאולוגי.
שער יפו – אחת הכניסות המרכזיות לעיר העתיקה
שער יפו ממוקם בחומה המערבית ונחשב לאחת הכניסות המוכרות והמרכזיות ביותר לעיר העתיקה. מיקומו בסמוך לממילא ולמרכז העיר הופך אותו לנקודת פתיחה נוחה עבור מבקרים רבים.
הכניסה דרך שער יפו מאפשרת להמשיך לכיוון הרובע הארמני, הרובע הנוצרי, השווקים ואזורים נוספים בעיר העתיקה. המבנה ההיסטורי של השער תוכנן במקור באופן שהקשה על חדירה ישירה ומהירה דרך החומה, כחלק ממערך ההגנה של העיר.
מה אפשר לראות ליד שער יפו?
בסביבת השער נמצאים מגדל דוד, רחבת שער יפו, ממילא והכניסות לרחובות המרכזיים של העיר העתיקה. לכן זהו מקום מתאים במיוחד להתחלת ביקור ראשון בירושלים העתיקה.
שער שכם – הכניסה המרשימה מצפון
שער שכם נמצא בחלק הצפוני של החומה והוא אחד השערים הבולטים מבחינה אדריכלית. שמו העברי קשור לדרך שיצאה בעבר צפונה לכיוון שכם, והוא מוכר גם בשם שער דמשק.
מתחת ובסביבת השער נמצאו שרידים מתקופות קדומות יותר, ובהם שרידים מהתקופה הרומית. השער מוביל ישירות אל הרובע המוסלמי ואל מערכת הרחובות והשווקים הצפונית של העיר העתיקה.
שער האריות – בדרך מהר הזיתים אל העיר העתיקה
שער האריות ממוקם בחומה המזרחית, מול הר הזיתים. הוא משמש נקודת כניסה חשובה למבקרים המגיעים מכיוון הר הזיתים ונכנסים אל הרובע המוסלמי ואל אזור ויה דולורוזה.
משני צדי השער ניתן לראות תבליטי בעלי חיים המזוהים בדרך כלל כ"אריות", אף שקיימות פרשנויות שונות לגבי מקורם והדמות שהם מייצגים. השער נבנה כחלק ממערכת החומות העות'מאנית במאה ה-16.
שער האשפות – הכניסה הקרובה לאזור הכותל
שער האשפות נמצא בחלקה הדרומי של החומה, סמוך מאוד לאזור הכותל המערבי והגן הארכאולוגי – מרכז דוידסון.
במקור היה הפתח קטן משמעותית, ובהמשך הוא הורחב כדי לאפשר מעבר כלי רכב. מיקומו הופך אותו לאחת מנקודות הכניסה השימושיות ביותר למי שמטרתו העיקרית היא ביקור בכותל ובאתרים הסמוכים לו.
עבור מטיילים המבקשים לשלב בין הכותל, מרכז דוידסון ועיר דוד, אזור שער האשפות יכול לשמש נקודת מעבר נוחה במיוחד.
שער ציון – בין העיר העתיקה להר ציון
שער ציון מחבר בין אזור הרובע היהודי והרובע הארמני לבין הר ציון. מיקומו הפך אותו לאורך השנים לנקודה בעלת חשיבות אסטרטגית והיסטורית.
על אבני השער ניתן לזהות עד היום סימנים הקשורים לקרבות שהתחוללו באזור במלחמת העצמאות. השער ניצב גם באזור שהיה סמוך לקו הגבול בתקופה שבה העיר העתיקה הייתה בשליטה ירדנית והר ציון היה בצד הישראלי.
השער החדש – שער צעיר יחסית בחומות ירושלים
בניגוד לרוב השערים האחרים, השער החדש לא היה חלק ממערך השערים המקורי של החומה העות'מאנית. הוא נפתח בשנת 1889 במטרה ליצור חיבור נוח יותר בין מוסדות נוצריים שהתפתחו מחוץ לחומות לבין הרובע הנוצרי.
כיום הוא מספק גישה ישירה יחסית לרובע הנוצרי ולרחובות הסמוכים לו. סיפורו משקף גם את תהליך התרחבותה של ירושלים מעבר לחומות במהלך המאה ה-19.
שער הפרחים – שער הורדוס
שער הפרחים נמצא בצפון-מזרח העיר העתיקה ומוביל אל הרובע המוסלמי. הוא מוכר גם בשם שער הורדוס.
הפתח באזור השתנה במהלך השנים, ובמחצית השנייה של המאה ה-19, על רקע התפתחות שכונות ומבנים מחוץ לחומות, קיבל השער חשיבות גדולה יותר למעבר בין חלקי העיר.
שער הרחמים – השער האטום בחומה המזרחית
שער הרחמים נמצא בחומה המזרחית, באזור הפונה לכיוון הר הזיתים. בניגוד לשבעת השערים הפעילים, הוא אינו משמש כיום ככניסה לעיר העתיקה.
לשער מקום מיוחד במסורות דתיות ובהיסטוריה של ירושלים, ולכן הוא מעניין גם כאשר מתבוננים בחומות מבחוץ. עבור מי שמטייל באזור הר הזיתים או לאורך החומה המזרחית, ניתן לזהות אותו כחלק בולט במבנה החומה.
איזה שער כדאי לבחור לכניסה לעיר העתיקה?
הבחירה תלויה בעיקר ביעד הביקור. שער יפו נוח למי שמגיע ממרכז ירושלים ורוצה להתחיל באזור מגדל דוד והרבעים הנוצרי והארמני. שער שכם מתאים לכניסה לצפון העיר העתיקה ולרובע המוסלמי, ואילו שער ציון מספק גישה נוחה יחסית להרובע היהודי ולהר ציון.
למי שמתכנן ביקור ממוקד באזור הכותל, שער האשפות הוא בדרך כלל אפשרות ישירה יותר. השער החדש מתאים במיוחד לרובע הנוצרי, ושער האריות מתאים למי שמשלב את העיר העתיקה עם הר הזיתים. מדריכי הגעה לעיר העתיקה מציינים אף הם כי נקודת הכניסה המתאימה משתנה בהתאם לרובע ולאתר שאליו רוצים להגיע.
טיול בעקבות שערי ירושלים
היכרות עם שערי העיר העתיקה בירושלים יכולה להפוך לחלק מטיול בפני עצמו. במקום להשתמש בשערים רק כנקודות כניסה ויציאה, אפשר להתבונן בהם כפרקים בסיפורה של ירושלים.
הבדלים בצורה, במיקום ובתקופת השימוש של כל שער מאפשרים להבין כיצד העיר השתנתה לאורך הדורות. בחלק מהמקומות ניתן לזהות אמצעי הגנה עתיקים, כתובות, תבליטים ושכבות בנייה מתקופות שונות.
מי שמתעניין במיוחד בחומות יכול לשלב את הביקור עם טיילת החומות, תצפיות סביב העיר העתיקה ואתרים היסטוריים הנמצאים לצד השערים.
מה חשוב לדעת לפני שמגיעים?
העיר העתיקה היא אזור פעיל וצפוף שבו אתרים קדושים, אזורי מגורים, שווקים ומוקדי תיירות נמצאים זה לצד זה. בתקופות של חגים, אירועים מיוחדים או עומסי מבקרים עשויים להשתנות הסדרי התנועה והגישה.
לפני ביקור מומלץ לבדוק מידע מעודכן לגבי תחבורה, נגישות, כניסת כלי רכב ושעות הפעילות של האתרים הספציפיים שבהם מתכננים לבקר. מידע מסוג זה עשוי להשתנות ולכן עדיף לבדוק אותו בסמוך למועד ההגעה.
שערי העיר העתיקה בירושלים כחלק מסיפורה של העיר
שערי העיר העתיקה בירושלים מחברים בין ירושלים שמחוץ לחומות לבין עולם של סמטאות, רבעים, אתרים קדושים ושכבות היסטוריות. לכל שער אופי שונה, כיוון אחר וסיפור שמאיר חלק נוסף בהתפתחותה של העיר.
למי שמתכנן ביקור בירושלים, היכרות מוקדמת עם השערים אינה רק שיעור בהיסטוריה. היא יכולה לסייע בתכנון מסלול נכון יותר, להבין את המבנה של העיר העתיקה ולגלות כיצד החומות והכניסות אליה מספרות את סיפורה של ירושלים לאורך מאות שנים.